טלוויזיה

ככל שהחברה שלנו ממשיכה את שעיטתה ככדור שלג במורד השביל לעבר מעמד של אימפריה הרוסה, חלק מאיתנו נהפכו ל- "קיצוניים" , או מוכנים להודות שהסתעפות זו בהיסטוריה של האנושות הייתה טעות גדולה ואנו נדרשים לא "לתקן" אותה, אלא להחליפה במשהו אחר ברמה הבסיסית ביותר של הקונספציה. תבנית מחשבתית זו ניתנת להבחנה באופן הבולט ביותר בקרב הפעילים הירוקים למען הסביבה והלאומנים. אנשים רדיקאלים לא בהכרח דוגלים באלימות, או ברוטאליות, אבל הם נמצאים מעבר לעמדת האמונה כי מספר בחירות, חקיקת חוקים או הטלת חרם משותף יתקנו דבר מה.

הנטייה של הפרט לאחר הגעה להבנה מעין זו היא לעזוב הכל ולהקצין בפעילותו, בין אם זה אומר אגירת רוביי Barrett M-82, או כפייה בכוח על שכניו לבצע מיחזור. כאשר הפרט נהיה קיצוני ושם לב כי מעטים פועלים באותו הכיוון כמוהו, חלה תקופה בחייו של תהייה כיצד ייתכן כי כולם כה עיוורים למתרחש. אנו רואים כי הסוף קרב; אז מדוע איננו מתגייסים למניעתו? האקטיביסט הירוק או הלאומני המתוסכל נד בראשו בייאוש ופונה הבייתה על מנת לתת מנוחה לרגליו או לרגליה (אם מדובר באקטיביסטית) עם בירה קרירה ושידורי טלוויזיה מרוככים.

וכאן טמונה בעייה אדירה.

החברה שלנו אינה נשלטת על ידי קונספירציה כלשהי, אלא על ידי הרעיון המשותף שזה בְּסֵדֶר לחיות רק למען תשוקות פרטיות הבאות לידי ביטוי באמצעים חומריים. רוב האנשים מאמינים כי זו היא הדרך הנכונה לחיות ולכן הם תומכים בה, אפילו עד לכדי מצב של שיעבוד עצמי. החלק הגדול מאותם האנשים לא מסוגלים לחיות אחרת: אין להם את הזמן או את החיווט המנטאלי הדרוש להבנת פוליטיקה. היתר נתונים במצב של שטיפת מוח, אך שוב, הם נמצאים במצב זה מתוך בחירתם שלהם.

האמריקאי הממוצע צופה בטלוויזיה כארבע שעות בכל יום. במהלך זמן זה, הוא רואה לפחות 20 פרסומות, וקולט לתוכו 3 שעות וחצי של תיכנות המתבצע בידי אנשים העושים את כספם בשיבוץ מוצרים. משימתה של תוכנית טלוויזיה היא לעניין אנשים וגם לקשור את עצמה לעסקאות קידום משתלמות; זו הסיבה שבסִיטְקוֹמים החביבים עליך, לדמויות לעיתים תכופות יש העדפות למותגים או מוצרים תאגידיים מסויימים. הן לא מזכירות אותן - זה יהיה גלוי מידי לעין - אך כמה קל יהיה זה להשתמש, או להחזיק את המוצר במהלך סצינת מפתח או שורה שנונה.

אותו הדבר נכון גם לגבי הסרטים שלנו, וגם לגבי מה שבדיוק רב ניתן לקרוא "חדשות - בידור", שלמעשה בימים בריאים יותר מילאו את מקומם החדשות. הנה יוצאים לאור פרסומי הידיעות התאגידיות; בו-זמנית, רבים מהתאגידים האלה אחראיים לפירסומים והקידומים המרובים המחזיקים את הוליווד ואת תקשורת החדשות - בידור בחיים. זה לא מדע מסובך להבין שכאשר הילדים ב- "אי.טי." אוכלים חתיכות של החטיף Reese, כסף מחליף ידיים בין הרשי'ס (Hershey's) לאולפני אוניברסל (Universal). או כמו כן, כי גם מאחורי כל אותם משקאות קלים ובירות בסרטים עומד נותן חסות ששילם עליהם.

לפני זמן לא רב, קמה מהומה בנושא השפעת השלטון על תוכניות טלוויזיה וסרטים; כפי הנראה, תסריטים היו נשלחים לוושינגטון לפיקוח בנוגע לנושאים חשובים כמו שימוש בסמים, גזענות, סקסיזם, עוני וכו'. בעוד שכולנו יודעים כי סרטים צבאיים עוברים סינון ועריכה על ידי הפנטגון בתמורה לשיתוף פעולה של הצבא איתו, הידיעה כי הממשל בכללותו יבקש לשתול תעמולה בסרטים וטלוויזיה מהווה זעזוע עבור מספר אנשים. אך האם עובדה זו אמורה לזעזע אותנו כל כך?

טלוויזיה וסרטים הם עסקים והחוק היחיד בעסקים הוא לעשות כסף. על פי השקפה זו, הממשל הינו רק עוד מפרסם נוסף, ואם ניתן לקבל יחס מועדף על ידי ההבטחה כי רעיונות המאושרים על ידי הממשל יימצאו בעבודתך, אז זהו צעד כלכלי מחוכם לעשות כן. יתר על כן, אף עסק אינו מחוייב לספר לך את האמת - העסקים השונים עושים את כספם על ידי שמירת רמת התעניינות מצידך בהם, בכך שתבחין במודעות הפרסום והשמת המוצרים שלהם.

בידיעת כל זאת, אין זה אפשרי - לפי השקפתי - עבור אדם שפוי כלשהוא להחזיק בטלוויזיה בביתו או לצפות בה באופן קבוע. אתה מרצון יושב ללא ניע בזמן שהממשל והתעשייה יוצקים את דעותיהם לתוך ראשך תחת המסווה של "בידור", אשר עבורי היא מילה מתנשאת המרמזת כי אינך מסוגל להעסיק את עצמך. מפני שחבריך רפי השכל ובני משפחתך הסובבים אותך אינם חושבים באופן ביקורתי, הם מאמינים שהם לא מסוגלים לחיות ללא הטלוויזיה ואתה מצטרף ונהייה אחד מהקבוצה.

העובדה כי אקטיביסטים קיצוניים כה רבים אפילו שוקלים נתיב פעולה זה היא כשלעצמה מפתיעה. זול יותר, חוקי יותר ואפקטיבי הרבה יותר מאשר מסע רצח המוני או השחתת רכבי שטח (SUV) הוא בפשטות ניתוק מכשיר התעמולה: הפסק לצפות בטלוויזיה. בפועל, אם כל לאומן ופעיל ירוק למען הסביבה היו מפסיקים לצפות בטלוויזיה מחר, התוצאה הייתה יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית מאשר מאות אלפיי מצעדים והפגנות. זה יכאיב, פשוטו כמשמעו, לתעשייה במישור היחיד שהיא מכבדת, והוא כסף.

כל רגע שאתה מבלה בצפייה בטלוויזיה הוא רגע אשר בו אתה משכיר את מוחך לדּוֹגְמָה של אוייבך. אם תרשה לילדיך לגדול בקרבתה, במחשבה כי זה מקובל לצפות בטלוויזיה, אל תופתע כאשר הם יגבשו את עמדותיהם מהבייביסיטר האלקטרוני שלהם. זה לא שהם עומדים לפספס דבר מה; החברה שלנו היא כה שבורה, שמרבית האנשים מתערים בה על ידי דיון בנושאי הבידור, לכן הם(הילדים) ישמעו על כל העניין הזה ממילא.

צפייה בטלוויזיה, כמו מטרוסקסואליות או רב תרבותיות, היא פעילות פאסיבית. היא מושיבה אותך על אחוריך ומכניעה אותך לקבלת רעיונותיהם של אחרים הזורמים לתוך מוחך ברגעים פגיעים, כאשר אתה מצפה לצחוק או להסחת דעת, בשעה שלמעשה אותות עדינים בונים את דרכם לתוך דעותיך. זו היא צורה פשוטה יותר של שליטה מוחית, אף על פי שלקרוא לה "השפעה מוחית" יהיה יותר מדויק. אך אם השפעה זו מתרחשת במשך ארבע שעות בכל יום, כיצד היא יכולה לא להיספג כולה או חלקה במוחו של הצופה?

אנשים פוליטיים רדיקאלים משוחחים איתי כל יום ומעטי מעט מהם חשבו על זאת, דבר אשר מדאיג למדי כמו ההרגשה כי הטפיל המחשבתי כבר מחופר עמוק בתוכם. אם תכבה את הטלוויזיה שלך, אז אתה באמת חושב מחוץ לקופסא. כל סוג של אקט רדיקלי אותו אתה מסוגל לדמיין הוא משני, לעת עתה, לניתוק משטף השקרים. אם תכבה את הטלוויזיה שלך, אלה אשר מכבדים אותך יהיו קרובים יותר לעשיית אותו הדבר. כל אדם המכבה את הקופסא מונע את אלה המתנגדים לך מעוד מוצא תעמולתי.

אה כן, רבים ייבבו בתחילה - אבל זה אמור לעודד אותך. כל מה שהם מפחדים לעשות, ללא כל סיבה טובה, הינו חלק מהאשליה כי החברה שלנו היא בסדר. אם הינך נכון לפעול באמצעים קיצוניים, אתה כופר בכך שהחברה שלנו היא בסדר ולכן יש עליך לנהוג בהתאם. אנשים רבים ניסו למרוד באמצעות האזנה למוזיקה מוזרה, אכילת מאכלים מוזרים ונטילת סמים, אך כעת אנו מבינים באיטיות כי אותם האנשים המרוויחים מאותם ניסיונות מרידה הם אלה אשר כנגדם אנו לכאורה מורדים.

(גם אתה עלול לייבב בהתחלה על כל התוכניות והסרטים הנהדרים שאתה מפספס. אם תבקר בבתי קולנוע, אתה יכול לבחור בזהירות איזה סרטים לראות, ולעשות זאת לעיתים לא תכופות מספיק כדי להמנע מאובדן מספר שעות מכל יום על "בידור". אם אתה נמנע מטלוויזיה, אתה מרוויח ארבע שעות פנויות נוספות ביום כדי להקדישן לעצמך, לפתוח עסק או לפעול פוליטית כנגד אותם הדברים שאתה רואה כהרסניים. איך אתה יכול להרשות לעצמך להמשיך לבזבז זמן על טלוויזיה וסרטים, כאשר הדאגה היחידה שלך כי אתה אישית עלול לפספס איזשהן הסחות דעת? תתבגר כבר!)

למעשה, אין שום דרך למרוד, או להנחית מכה באמצעים מקובלים חברתית, כל עוד אתה מנסה לעשות זאת מתוך הסְפֶרָה של מוצרי בידור; כל אמצעיי הייצור שם הם בבעלות האויבים שלך והם ימכרו לך כל סוג של בידור מחאתי שתרצה, בעוד שהם יחדירו בשקט את דעותיהם לתוכו. בכל פעם בה אתה צופה, הם צוברים השפעה על תודעתך. המרד היחיד הוא לפרוש מחוץ לאמצעי התקשורת כליל.

מכיוון שאמצעיי המרד, כמו אמצעיי הייצור, נשלטים בידי אלה שעבורם הכסף מאפיל את כל המטרות האחרות, המפלט היחיד שלך הוא לפנות בכיוון ההפוך. המהפכנים האמיתיים בזמנים אלה אינם צופים בטלוויזיה, אינם מאזינים למוזיקת לייבלים גדולים ומסרבים לקרוא את חדשות - הבידור מידי התקשורת. הם יודעים כי זו פארסה אחת גדולה והצגה המתוכננת על מנת להסיח ולשטוף את מוחות הצופים.

במקום זאת, הם קוראים ספרים ומאזינים למוזיקה קלאסית. כאשר הם עושים זאת, הם לא רק נמצאים מחוץ לטווח הראדאר של השפעת הטלוויזיה, אלא גם מנטרלים את ההשפעה השלילית של "תרבות" המיוצרת על ידי התעשייה והממשל על מנת לשלוט בכולנו. זו היא הסיבה לכיבוי הטלוויזיה שלך: אתה מזהה כי "תרבות" המיינסטרים הזו, התאגידים והממשלות שלנו, כמו גם רוב האנשים מוּנָעים על ידי אותה האשלייה. אשלייה האחראית לכל מה שאתה מתעב. הכה בחזרה מבלי לשלם שום מחיר על מעשיך - כבה את הטלוויזיה ולעולם אל תדליק אותה שוב.

(הערת המתרגם : המאמר מנוסח בלשון זכר, אך מובן מאליו כי הוא פונה לשני המינים.)

15 ביולי, 2007