הסכנה בגזענות ואנטישמיות

"כותב" זה בערך הדבר הכי עלוב על פני הפלנטה. אפילו אם אתה מנקה שרותים, יש בך יותר הגינות מאשר בכותב, מכיוון שמה שכותב עושה בדרך כלל הוא לתמרן אנשים דרך רגשותיהם מטווח רחוק. זה כמו סקס טלפוני לתפקודים הגבוהים יותר של המוח: אתה מבטיח משהו, גורם לקהל לדמיין בעיני רוחם שהדבר בידיהם, מעודד אצלם אסוציאציה עם מוצר או מעשה, ואז מסיים עם איזו מסקנה שנונה או מרגשת עד כדי דמעות. העבודה שלך היא לתמרן אנשים על מנת שיגיעו למסקנה הנובעת ממחשבותיך, ללא שיצטרכו לעבור את שלבי הביניים שהובילו אותך למסקנה זו, ואז לפעול כפי שאתה מייעץ להם לעשות. הכול תלוי באופן בו אתה "מציע" ו - "מעלה בדימיונך", אם אתה עושה את זה נכון, עם מעט מאוד איזכורים לקריאה המפורשת לפעולה המזוהה בקלות והמפוקפקת מבחינה חוקית.

ישנם כמה יוצאים מן הכלל. בזמן שרוב הכותבים הם האֶקְוִיוָלֶנְטִיּוּת המודרנית לרוכלים בקרנבלים, כמו גם רוב הפילוסופים והעיתונאים, הנעלים בקרבם הם בעצם אלו אשר כותבים על מנת להסביר תופעה ולא כדי לעודד פעולה קבועה מראש, סטטית וברורה מאליה, אלא הבנה של המכניזם של התופעה, תובנה לתוך המבנה שלה. הספרות והפילוסופיה הטובה ביותר נכתבו בצורה זאת, והגרוע ביותר של סוגות אלו הוא פארודיה על הטוב ביותר, היכן שמורכבות מוחלפת על ידי הצהרות בינאריות וחשיבת עדר נוקשה. זה תמיד נראה נבון לחלק את שתי החיות הללו לשני קטגוריות, הראשונה היא "אמנות" בעוד השנייה היא "תעמולה".

בזמננו הנוכחי, למרות זאת, קשה מאוד לאתר אמנות. כמעט כל מה שיוצא מהוליווד מתמרן את הצופים באופן נכלולי, אפילו כאשר לנושא הנתון אין קשר בכלל עם מה שהמניפולציה מנסה לעודד. בשנות ה - 1980 , היה מאוד פופולרי לשתול בשקט אסוציאציות שליליות בסרטים לגבי שימוש בסמים. בשנות ה - 1990, גזענים וגזענות תוארו כטיפשים ואכזריים. כעת בשנות ה - 2000 , מטיפים כנגד קיצוניות ופעולה קולקטיבית בכל צורה שהיא. קונספירציה? סביר יותר שאלו ששולטים מגינים על האינטרסים שלהם דרך הזרוע הארוכה של הכסף, על ידי שכירת רק אלה אשר חושבים כמוהם ואומרים להם שזה "טוב" ו "מוסרי" לתמרן מוחות במניפולציה דרך סרטים. גם אם אתה לא צופה בסרטים, חבריך ועמיתך לעבודה כן, וכך חשיבתך מושפעת על ידיהם, כשם שהושפעה חשיבת הוריך והוריהם שלהם. זה הוא עידן התקשורת.

התוצאה המצערת של עידן חדש זה היא שאנשים חושבים במונחים של הסוגסטיות הפסיכולוגיות המוצעות להם דרך סרטים. אין שום חקר של מורכבות, תכנון או מבנה, רק שיפוט בינארי : הסכמה או אי הסכמה. לעולם לא נשאלת השאלה על ידי מי הסכמה זו מוענקת או נשללת; מקובל לחשוב שהעמדות אשר מיוצגות בסרטים משקפות את הערכים המשותפים שלפיהם נוהגים האנשים השפויים בחברה. למרות שאם נסתכל על הדבר באופן מדעי, אנו נראה שהסרטים משקפים את העמדות של אחוזון קטן מאוד מהאוכלוסייה אשר עובד במדיה - אנשים שכמו אקדמאים או כמו אלה העובדים עבור הממשלה, אשר לרוב מנותקים מן המציאות של החיים עבור רוב האנשים. אחרי הכול, כאשר אתה דואה כל הזמן בין מסיבות קוקאין בלימוזינות ומשתתף בטקסים מהפכניים סמליים של ארגונים פילנתרופיים רגשניים לבחירתך, אין לך פנאי להתבונן למציאות בעיניים כפי שהיא - אתה עסוק מידי בליצור אותה כפי שאתה רוצה שאחרים יתפשו אותה.

באופן מוזר, אך הומוריסטי, חלק מן הנשורת של תבנית המחשבה התקשורתית הזו מאמללת אלה מאיתנו, אשר על ידי חשיבה עצמאית וקריאה של ספרים שבמרביתם הם היצירות הישנות יותר של תרבותנו, הבינו שאנחנו באמצעיתה של תרמית גזע גדולה הנקראת רב תרבותיות. בתמצית הדבר: תרבות אינה משתווה לנתח שוק גדול יותר; למעשה היא מתנגדת לו, מכיוון שאנשים החיים על פי דרכים מסורתיות, אינם נוֹיְרוֹטִים מספיק בשביל לקנות טונות של מוצרים שהם לא צריכים. אי-שפיות היא רווחית בכך שאנשים בעלי שיגעון מתון עדיין יכולים להחזיק בעבודות, להרוויח כסף ולבזבז אותו על דברים על מנת לממש את חייהם הריקניים ובכך להעביר את הרווחים לאחרים. אנשים שפויים לא עושים זאת, לכן על גבי דוח המַאֲזָן לפחות, הם מהווים הפסד עבור אליטות הכוח - מפני שהתקשורת, הבחירות ודעת הקהל עומדים למכירה בחברה שבה לכל דבר יש תווית מחיר - המשפיעות לאין ערוך על כיוון הציוויליזציה שלנו. מכיוון שאי-שפיות היא רווחית ותרבות מצמצמת את אי-השפיות, התרבויות המסורתיות שלנו מוחלפות בחד-תרבות (מוֹנוֹקוּלְטוּרָה). השיטה האפקטיבית ביותר לעשות זאת היא על ידי ערבוב כל הגזעים יחד ולקיחת האנשים שיווצרו כתוצאה מכך ולגדלם על תרבות של טלוויזיה ומוצרים, כך להפכם לצרכנים המושלמים, חסרי כל זיכרון גנטי או אישי של תרבות. דוח המאזן זוהר, מילולית, בציפייה לכך.

אני מפקפק בכך שדברים אלו אי פעם נאמרו במושגים כה מפורשים על ידי אלו הנמצאים בשליטה. הם אינם חושבים באופן מבני. הם חושבים במובנים של כוח מיידי ולא צופים הרחק אל תוך העתיד, כיוון ששליטה בכוח כזה הינה הכחשת השבירות שלו, שכן שאחרת המוח יתערפל על ידי פחד משתק. אל תסתכל למטה - תמשיך ללכת קדימה - המשך לצבור הון וכוח, ותקווה שהכול יסתדר בסוף. בדרך זו, אלו אשר בשליטה מייבאים אנשים ככוח עבודה זול, במציאתם כצרכנים מועילים, הם משווקים להם מוצרים, וכאשר הם מגלים כי צאצאיהם נטולי כל תרבות, הם מציפים אותם בשיווק ומגבירים כל שלב בתהליך המתואר. זו אינה תוכנית, זהו סרטן. זו אינה קונספירציה, זו היא אזלת היד אשר מוחלפת על ידי פעולת המכנה המשותף הנמוך ביותר לאנושות, והיא אנוכיות ושלילת חזונות לטווח הרחוק : מכיוון שראייה אל עתיד כוללת בנוסף לדברים אחרים את התפישה של מותנו שלנו, רוב האנשים מתחמקים ממנה. אלו אשר נמצאים בשליטה אינם מתמרנים בנו מתוך חזון-על כלשהו, אלא מתוך היעדר של חזון. התנהגות כזאת תמיד - לא לפעמים - ממיתה אסון בטווח הרחוק. עד אז, כמובן, הם יצחקקו בעליזות עם כולם בעשייתם עוד כסף ואז יתחמקו מן האשמה, כאשר יום אחד על כוכב מפוחם ושחור אנו נתהה היכן שגינו.

רב תרבותיות הינה היבט אחד של היעדר אדיר זה בחזון, וכדי להתנגד לה אנשים החלו להלחם בתופעה זו על ידי מֶתוֹדוֹלוֹגְיָה בעלת כוונות טובות, אך פגומה אשר כוללת בתוכה "גזענות" ו - "אנטישמיות". שני מונחים אלו, כמובן, עברו פוליטיזציה נרחבת עד אובדן כל משמעות; בתיאוריה, "גזענות" משמעותה היא שאתה מעדיף גזע אחד על פני כל הגזעים האחרים, אבל הגדרה זו היא חסרת קונטקסט, לכן ההנחה הרווחת בקרב כולם היא שרצונך הוא להחליף את כל הגזעים על פני כדור הארץ בגזע מועדף אחד. אין כל קטגוריה לאלו אשר בפשטות רוצים לשמר את מורשתם ותרבותם שלמים ללא פגע , חוץ מאשר בנשיונל גאוגרפיק וגם אז היא חלה רק על שבטים קטנים ואקזוטיים החיים על איים מרוחקים. שוב , זו אינה קונספירציה; הרחמים מוכרים היכן שקשה יותר להקנות ערכים כנים וגלויי לב להמוני הבוחרים, אשר לרוב מוסחים על ידי טלוויזיה, סמים\אלכוהול, ספורט ומוצרים חדשים. "אנטישמיות", אשר במקורה היוותה התנגדות למערכות אמונה שמיות, הן יהדות והן איסלאם, כמו גם התנגדות לקבוצות הגזעיות אשר להם אמונות אלה קשורות. [הערת המתרגם: כיום בקהל הרחב אין זה מקובל לדון בקיומן של קבוצות גזעיות. גזע: מורשת, תרבות משותפת או זהה למספר עמים, וקטגוריה זו מזהה אותם כבעלי קשר גנטי הדוק של מוצא משותף, כלומר גזעים אינם רק שחורים\לבנים כפי שנהוג לספר בימינו]. בימים אלה, משמעותה היא כל ביקורת כלפי יהודים, יהדות או ישראל, בחברה שבה אינך יכול לפנות לאן שהוא ללא להתקל באיזכורה של השואה, זה הוא מוצר קל למכירה - שוב, הרחמים מוכרים, אך פתרונות מסובכים לא. בעוד שאימוץ האמונות של "גזענות" ו - "אנטישמיות" הוא מכובד בכך שהן תגובות כנות, אגרסיביות וישירות, לשתי אמונות אלו יש מלכוד כפול.

ראשית, אמונות אלו נוטות להתדרדר באופן מהיר אל תוך אותה חשיבת כן\לא אידיוטית שנפוצה בסרטים ובזמן הנוכחי בו אנו חיים, כמוזכר מעלה. הם (גזענות ואנטישמיות), ממש כמו כל האלמנטים הפוליטיים האחרים של החברה שלנו כולל רב תרבותיות, תגובה מותנית אוטומטית ובינארית. היכן שהזרם המרכזי של החברה אומר: "רב תרבותיות = טוב, גזענות = רע" אלה המתנגדים לו נוטים לחשוב בצורה של "גזענות = טוב, רב תרבותיות = רע", ומשם מחשבתם מדרדרת במהירות לתוך חשיבה כי "גזעים אחרים = רע , הגזע שלנו = טוב". פעם נוספת, כוונות טובות - תוצאות נוראיות. צרות אופקים לא משפיעה על רובנו, מכיוון שאנו רואים אותה כתגובה רגשית ולא פתרון הגיוני. בנוסף לזאת, על ידי הגבלת הסכמתו של הפרט רק לקטגוריית הגזע מבלי לפתח את המחשבה הלאה, הפרט מאשר בשתיקה כישלונות ודֶּגֶנֶרָטים רבים בתוך גזעו שלו וכך תורם להתנוונותו של הגזע, שבסופו של דבר יגרום לגזע זה ליפול תחת הסחף של רעיונות שבורים כגון רב תרבותיות. תהליך מחשבתי בינארי (כן\לא) זה הינו תמיד מבוי סתום. בעוד שהדחף להלחם בגזענות ורב תרבותיות הינו טוב, השיטה שכעת בשימוש מובילה בחזרה לאותו גורם שהיא מוקיעה. זו היא מחשבה מעגלית אשר מובילה לכישלון.

שנית, ומסוכנת יותר, היא הנטייה להסיק כי אם רב תרבותיות ואמונות פרו-שמיות הן רעות, אז הסרת אלמנטים אלו מן החברה שלנו תתקן את כל בעיותינו. שום דבר בחיים אינו כה פשוט, אלא אם כן אתה מתמודד עם מקרים בסיסיים לחלוטין כמו לדוגמא התפרצות כינים, אבל ציוויליזציות וחברות אנושיות הן יותר מסובכות מכך. הסיבה לכך שהחברה שלנו היא בעלת בעיות כמו רב תרבותיות הינה ניוונה שלה; היא התנוונה מכיוון שאלו בעלי יכולת נמוכה יותר הוציאו לפועל את נקמתם על בעלי יכולת גבוהה יותר על ידי שימוש במספרם הרב של האנשים בעלי יכולת נמוכה כמוהם כדי לתפוס את עמדות הכוח. כך, בזמן שהם מציגים לראווה לכל הסובב אותם "חופש", "דמוקרטיה" ו - "חירות" , הם הרסו בשקט את היכולת שלנו להבדיל בין רעיונות טובים יותר לבין רעיונות יותר בנאליים ובינוניים. מהפכה זאת של ההמונים מחצה את אלה אשר היו מובילים את החברה לכיוון בריא יותר, חלקית על ידי צירופם לתוך אותה עמדה ריאקציונרית הנתמכת על ידי גזענים ואנטישמיים, וכך גרמה להם להיכשל מבפנים, כאשר באותו הזמן הם הותקפו מהחוץ. הנצרות הייתה היבט אחד של מהפכה זו, אבל היבט אחר נוסף הוא התחרות הכלכלית: כאשר כסף קובע את הערך של הכל, אין יותר כל חשיבות למנהיג היכול להמנע מבעיות ארוכות טווח, מכיוון שבעיות ארוכות טווח לא יוצרות יותר עושר בהווה, כאן על דוח המאזן.

הסיבה לכך שיש לנו רב תרבותיות ושמיות (יהדות\נצרות פונדמנטליסטית) היא מכיוון שהתרחשה מהפכת ההמונים המדוברת. בעיות רבות אחרות קשורות למהפכת המונים זו, כולל הצריכה הרעבתנית שלנו של סביבתנו דרך פיצוץ אוכלוסין, הבזבזנות המיוצרת על ידי ההמונים חסרי הפנים הקונים מוצרים שהם מרגישים שיגרמו להם לחיות את אותם החיים המיוחסים כמו של אלו בעלי היכולת הגדולה יותר, עבדותם של כל האנשים החושבים לעבודות וכסף מכיוון שהם "מתייחסים לכולנו בשווה בהתאם ליכולת", או היכולת לרצות להרוויח כסף ולא לעשות שום דבר אחר בחיים, לכל הפחות. מחלות אלו, יחדיו עם רב תרבותיות, מהוות את האידיאולוגיה של הזמן המודרני; שכפי שנראה מעלה, אידיאולוגיה זו הינה אנטי-אידיאולוגיה, המתנהגת כסרטן או כל טפיל אחר: אין לה אף תוכנית מלבד אנוכיות, והיא עיוורת לתוצאות ארוכות טווח כמו רצח האקולוגיה או הריסת החברות המסורתיות שלנו. רב תרבותיות בפני עצמה אינה הגורם לבעיה, וגם לא היהדות; אלו הם הסימפטומים, וללא הגורם הם לעולם לא היו משיגים דריסת רגל, ממש כמו שגן מתוחזק היטב מכיל מעט עשבים שוטים, מכיוון שישנו מישהו היכול להבדיל בין היבול לעשב והוא עוקר את העשבים השוטים משורשיהם בהקדם.

[הפסקה הבאה נכתבה מנקודת מבט אינדו-אירופאית, תרגום פסקה זו נועד רק למען הבנת ההתנגדות הכנה לשמיות. הפסקאות הבאות יכתבו גם הן מאותה עמדה, אך יש לנו ליהודים מה ללמוד ממנה. כל אחד לפי יכולתו ואולי גם אנחנו נגיע ליום המתואר בפסקה האחרונה?]

ההתנגדות לרב תרבותיות ושמיות היא כנה באופן מוחלט, אבל רק אם היא מובנת מתוך ההקשר המתואר. בתהליך העיון בהיסטוריה, אנו לא רואים אף חברה רב תרבותית מוצלחת; הן כולן נכחדות או מתמוטטות למעמד של מדינות העולם השלישי תוך כמה דורות. בעיון נוסף בהיסטוריה, אנו לא רואים אף חברה שהצליחה לארח אוכלוסיה פעילה פוליטית יהודית בלי להתמוטט, או מפני שבלתי אפשרי להסיר טפיל באופן מתורבת, החברה המדוברת פנתה לפוגרומים הגוברים יותר ויותר באלימותם, אשר מהם השואה היא הפוגרום החדש ביותר והכי מפורסם. יהדות היא פָּרָזִיטית, אין שום ספק בכך. היא מפרידה בצלילות רבה בין "העם הנבחר" והגויים המסופקים על ידי האל היהודי על מנת להוות אמצעי קיום עבור השבט היהודי. באופן הראוי להערצה, יהדות הינה גם גזענית, היא מגבילה את עצמה לרוב לבעלי אתניות יהודית ומוקיעה זרים מלימודיה הפנימיים. יש לה מסורת למדנית, שהייתה הופכת למושא קנאתם של כל סופרי אירופה ואסיה, אילו הייתה מתיישבת עם ערכיהם של אלו האחרונים. מכל מקום, היא אינה מתאימה לאמונות האירופאיות: היכן שאירופאים נוטים לכיוון האידיאליזם, הכולל את הרעיון של הקרבה עצמית למען טוב עליון יותר, יהדות רואה רק את הפרט ואת הנוחות שלו, ולא מעסיקה את עצמה עם השפעות ארוכות טווח. זו היא דת הסוחרים ומחליפי הכספים, לכן זה טבעי שזו היא גישתה, אבל זה טבעי באותה מידה לאירופאים להכיר בערכים היהודים ובכך את העם היהודי כמנוגד לשלהם. אין פתרון לשאלה היהודית מלבד לפתור אותה בכך שהיהודים יוצאו מאדמות אירופה, מכיוון שהם לא מתאימים למקום זה. הדבר המעניין הוא שזה יכול להיעשות ללא שום דעות קדומות, מכיוון שאנחנו לא צריכים לירות בהם, או לשנוא אותם, או להמיתם בגז, אלא רק להבין שעל פי מערכת אמונותינו, אמונותיהם הן דגנרטיביות ופרזיטיות. עבורם, הם עלולים לא לראות זאת כך, אבל זה לא עבודתנו להחליט. עבודתנו היא להחליט האם יהודים מתאימים לחברה שלנו, והתשובה לכך היא "לא" מהדהד.

ניתוח דומה ניתן לבצע לגבי רב תרבותיות אשר שמה כהלכה אמור להיות "חד - תרבותיות מעורבבת גזעית", מכיוון שתוצאתה היא המיזוג ההדרגתי של גזעים עד לקבלת שבט כללי שנוצר ונכללים בתוכו אלמנטים שונים מכל שלושת הגזעים (ארופידיים, מונגולואידיים, נגרואידיים). [הערת המתרגם: דיון בשוני בין הגזעים וכל מה שנגזר מתוכו מצורך להקשר למיינסטרים הפוליטי לא נדרש כאן. אבל המילים הבאות באמת חסרות: כל הגזעים הנ"ל הם רק קבוצות כלליות של תרבויות שונות כמוסבר בהמשך, אם רק תשימו לב.] ערכים שחורים, ערכים אסיאתיים וערכים מזרח תיכוניים אינם תואמים לאלו של האירופאים, כמו גם הגנטיקה מארצות אלו, מהסיבה הפשוטה שאם אנו נתרבה עם שבטים אחרים, נהפוך למשהו שונה בתכלית ממה שאנחנו היינו במשך מאות שנים. המורשת המסורתית של אוכלוסיתנו היא משהו שאבותינו הקדמונים השיגו על ידי ביצוע החלטות שונות מאלה שהתקבלו באפריקה ואסיה, אשר אוכלוסיית שתיהן ככל הנראה היא הכלאה בין ההומו-ספיאנס ומינים קודמים של הוּמָנוֹאִידים. [הערת המתרגם: כמובן שאתם לא תסכימו לטון של הכותב, גם אני לא, אבל במרכז עומדת הטענה שלכל התרבויות היו החלטות שונות ותנאים שונים ואין לנו באמת כוח לשפוט אותם, הרי בסופו של דבר, אם מסתכלים על זה מבחינה שהיא אידיאליסטית קוסמית, אז עם מתחיל עם הקשר שלו לעצמו ולאדמה ומשם כל החלטה מעצבת אותו: מחזקת או מחלישה אותו. התרבות ו - "גזע", שהוא העם הספציפי המדובר, עצמו נוצר מכל המרכיבים הנ"ל. אין לנו דרך לשפוט את ההחלטות שעיצבו את ה"גזע", אבל יש בכוחנו להביא שפיות ולחזק את ה"גזע" שלנו. דבר זה, כמובן, לא מתחיל מהתלוננות על החיים בקניית מוצרים. ובנימה זו, המשך קריאה נעימה.] מטרתנו אינה להעביר ביקורת לגבי אנשים אלו וגם לא לשקוע לתוך דעות קדומות, אלא בפשטות לסכם שהערכים והגנטיקה שלהם אינם תואמים לאלו שלנו, אלא אם כן אנו מחפשים דרכים להרוס את עצמנו (מה שנהייה פופולארי בקרב אנשים רבים, מכיוון ששוב, רחמים זה מוצר שקל יותר למכור להמונים, במיוחד לאלה חסרי הבטחון העצמי וחסרי הכיוון, מאשר היגיון). אנו יכולים לראות את התוצאה של חוסר התאמה זה מנסיונם של האפרו - אמריקנים. תמיד היו יותר עניים לבנים מאשר שחורים, אבל מעולם לא הצליחו הלבנים להשתוות להישגיהם של השחורים בכמות הרשומות ההרסניות של פשע אלים, מחלות מין וריקבון חברתי. לפני שמישהו יתחיל למלמל שטף של הבחנות לא רלוונטיות כגון "עליון" ו - "נחות", יש לשקול בפשטות כי בחברה הבנויה בסגנון אירופאי, כולם חוץ מאירופאים יהיו חריגים ויעמדו אל מול הסתגלות לדבר מה הנוגד את טבעם, מצב אשר יגרום בחברה זו לקרע דַּי משמעותי!

כאשר אנחנו עוזבים מאחורינו את דרך החשיבה בקונטקסט של יצירת סדר עולמי ומתחילים לחשוב למען מולדתנו בלבד, מילים כגון "גזענות" ו - "אנטישמיות" הן חסרות משמעות. באירופה לא צריך להיות אף אחד חוץ מאלה שהם אירופאים הן תרבותית והן אתנית; זו הדרך בה אירופה אמורה להיות גם "גזענית" וגם "אנטישמית". ארצות הברית, כמו גם יתר המדינות שמורשתם היא אירופאית, צריכה ללכת בעקבות אירופה בנושא זה מכיוון ש - 60 אחוזים מתוך אוכלוסייתה הינה אירופאית וכל התשתית, המערכת החוקית והחברתית שלה תוכננו לגמרי למען אירופאים. יהודים ולאומים אחרים אינם מתאימים למסגרת זאת. אם כך עומדת בפנינו החלטה: או שאנו דופקים ומפשטים את המערכת כולה כדי שנוכל להתאים לתוכה כל אחד, ובתהליך, נפנה את הממשל והעסקים כנגד כל תרבויותינו, או שאנחנו נפריד את כל התרבויות האלו על פי מורשתם ונאפשר לכל תרבות להעמיד ממשלה שתתמוך באנשיה. זה עד כדי כך ברור. במצב הנוכחי, הממשל פועל כיישות המיישמת רב תרבותיות, אבל בהינתן מעט לחץ מצד הרוב הלבן, הוא יגיב על ידי פְרַגְמֶנְטַצְיָה ואישור לאלו בעלי מוצא אירופאי להפריד את אוכלוסייתם מהאוכלוסיות האחרות. באופן טבעי, רבים מותנים על ידי התעשייה, התקשורת והממשלה לפחד מתוצאה זו, לכן הכרחי לשכנעם שלא כך הדבר. הם לא ישוכנעו על ידי צרות אופקים, שהיא האשמת קבוצות אחרות בבעיות של המדינות האירופאיות; הם ישוכנעו על ידי טיעונים בעד בידוד אתני/תרבותי למען אנשים בעלי מוצא אירופאי, אם זה יעשה בהקשר של רפורמה כללית.

העתיד שלנו בהיר, ככל שיותר אנשים בעלי מוצא אירופאי מתחילים להתעורר. במהלך כמה דורות, אוכלוסיות חדשות הוזמנו לאדמותיהם וכעת ברור שהיתוך זה אינו עובד. רוב דומם באמריקה מוחזק כבן ערובה על ידי דעות המבוטאות על ידי קבוצות אתניות לא אירופאיות (לרוב יהודים) בהוליווד, ועל ידי הסנטימנטים הפופוליסטיים של פוליטיקאים ואנשי עסקים שמקדמים את פניהן של כל הקבוצות האתניות באופן שווה כהזדמנות להרוויח עוד הכנסה. בזמן שכל זאת מתרחש, רמת הפשיעה הרקיעה שחקים, האוֹרְיָנוּת בקרב האוכלוסיה צנחה והשיטה הכללית שעל פיה אנו מוכרחים לחיות הפכה לבירוקרטית יותר, מתוכננת יותר עבור ממוצע ירוד, ומנוגדת יותר לתרבותינו המסורתית. תהליך זה בתורו החליף את הערכים שלנו במנטליות מסחרית ברת-קיימא של "אם זה גורם לך להרגיש טוב, קנה את זה" שתוצאותיה הן שיעורי ילודה נמוכים יותר, מחייה למען כסף, הפקרות מינית, שימוש אלים בסמים, אלימות ותסכול. החברה שלנו במצבה הנוכחי היא מבוי סתום, דרך המובילה לשום מקום, הכוללת רב תרבותיות ושמיות, אך אינה מוגבלת רק להם, והאנשים שלנו לאט-לאט מבינים זאת. אתה יכול לעזור להם - עודד אותם לעמוד על שלהם בהתחלה, ולא להתפתות לצרות אופקים, מכיוון שאנשים המציעים צרות אופקים הם כמו מרבית הכותבים: הם רוצים שתגיעו למסקנותיהם ותפעלו כמו רובוטים כדי להוציאן לפועל, על מנת שהם יוכלו לקחת הביתה את התהילה והרווח. אך עדיין זו אותה הטעות שגררה אותנו לתוך כל הבלגן הזה. צרות אופקים הינה הטעות הישנה. העתיד החדש הוא הערכת זהותך ועמידה על שלך.

18 בדצמבר 2006