ישראל

סביר להניח כי מספיק נאמר על ישראל, אך מעט מהדברים הללו נוגעים להגיון פשוט. אנשים יותר מידי עסוקים בלהגן על הצד שלהם – או לשמור על המממנים שלהם – מכדי להזכיר את המובן מאליו : אימפריות גוססות אוהבות מלחמות זרות כדי להסיח את דעת האוכלוסייה שלהן.

כולם יכולים להתאסף מאחורי מלחמה זרה. "קדימה תפוס את האיש הרע! הוא מאיים על החופש שלנו!" – אז אנחנו תוקפים את אפגניסטן, וייטנאם, עירק, קובה, לבנון, או איפה שלא יהיה. דגלים בחוץ, פטריוטיזם ממלא את תחנות הרדיו, ואנחנו רואים בכך ניצחון גדול כאשר מטרות פוליטיות מושגות.

אך המצב עצמו לעולם לא משתנה. בקרוב מלחמות חדשות נדרשות.

המדיניות של ישראל מזה כבר מספר שנים היא להדוף את המדינות הערביות על ידי שני כוחות : פצצות אטום המשוגרות על ידי צוללות והכוח הצבאי של ארצות הברית. יהודים ומוסלמים יודעים כי אמונותיהם מנוגדות ושרק אחת משתיהן יכולה לשלוט במזרח התיכון.

מדיניות ישראלית חכמה תהיה להודות כי רק יהודים אתניים שייכים לישראל ולהרחיק ממנה את כל האחרים, ולהפסיק לנסות להשפיע על מדיניות רחבה יותר באזור. רעיון זה נוגד את המנדט המערבי של רב תרבותיות ויהפוך את ישראל בבירור ל"איש הרע" על פי חשיבה יהודית-נוצרית של מאות שנים, לכן הוא לא יכול להתקבל באופן פומבי. כתוצאה מכך נוצרת פשרה גרוטסקית.

כשמוסלמים מסתכלים על ארצות הברית, הם רואים ארץ הבוחרת באופן בלעדי במנהיגים מבקרי-כנסייה. הם רואים ימין הנשלט על ידי רצונות נוצריים רדיקאלים, ושמאל הממומן ומונע על ידי אינטרסים יהודיים רדיקאליים. הם רואים את ה-AIPAC (עמותה אמריקאית-ישראלית לפעילות פוליטית) מואשמת בגניבת סודות מדיניים ובביצוע ציטוטים לטלפונים, ושום פעולה רחבה אינה ננקטת בעניין זה.

אין זה מפתיע שכאשר אוסמה בין לאדן מתייחס לאמריקה כ-"צלבנים" הוא מקבל סבב תשואות נרחב. הוא חזה כי כוחות יהודיים ונוצריים משולבים יתקיפו את האיסלאם ובעקבות המלחמות באפגניסטן ובעירק הוא הוכיח את עצמו כצודק. בנוסף, הוא עומד להיות צודק שוב, מכיוון שלא יהיה שום פתרון ל"משבר" הנוכחי בין ישראל ולבנון.

עולם ללא אחד מהשניים, יהודים ומוסלמים, יהיה סוג של עוני. שני הקבוצות תרמו באופן כביר לתרבות וללְמִידָה באופן לא פרופורציונאלי למספרם (בשביל הפרוטוקול : כך גם האירופאים , בצורה נרחבת יותר), לשתיהן יש מסורות של למידה, תרבות ודת מכובדת הנערצות בכל יבשת. שתיהן מנוגדות אחת לשניה.

איסלם הינה דת של שלילת-העצמי; יהדות היא דת של חיזוק-עצמי (הכוונה ליחס לאינדיבידואל) . איסלם הינה דת של מאבק למען הנשמה הגבוהה המשותפת עם כל חי, בעוד שיהדות היא דת של מאבק למען הגדרה עצמית. בזמן שפעם הן היו דומות אתנית, שני הקבוצות התנתקו – יהודים נהיו יותר אירופאים בעוד שהמוסלמים נהיו יותר אסיאתיים. ושוב, אין התאמה בין השניים אפילו כאופציה.

אוכלוסיות יהודיות שגשגו בכמה ארצות מוסלמיות, תודות למנהיגים סבלניים והנטייה של האוכלוסיות הללו לשמור את ענייניהם לעצמם ולהמנע מפגיעה במוסכמות המקומיות (התנהגות הגיונית עבור כל אורח לטווח ארוך). אותו דבר אינו ניתן לומר על ישראל, אך זה משקף את השוני בין אוכלוסיות יהודיות ומוסלמיות: ישראל שאפה למודרניות וטכנולוגיה, בעוד שהמוסלמים שאפו למסורת ודת. נוכח נסיבות אלו, בישראל התפקיד של המוסלמי הוא כמו התפקיד של המקסיקני בארצות הברית, כוח עבודה זול.

תמונת מצב זו, למרות הפופולאריות שלה אצל הבוחרים, לא תגמר בטוב. הפתיל של חבית אבקת השריפה הפתגמית נמצא במאפרה, שהיא בשימוש על ידי כל קבוצה עם תמיכה פופולארית בכל האזור. הסיבה היחידה שהיא עדיין לא התפוצצה היא מפני שהם עדיין לא לחוצים מספיק כדי לעשן באופן כפייתי, כך שהמאפרה רק חצי מלאה. הו ששון!

המערב יתבקש בחודשים הבאים לשלוח עוד תמיכה לישראל בצורת נשקים או יועצים, או לתרום חיילים, כולל את "שומרי השלום" של האו"ם ותמיכה של חיילים אמריקנים. יגידו לנו שזו היא הדרך למנוע אבדות נוספות בנפש, אבל במציאות , אנחנו נעשה שני דברים: נסיח את דעתנו עם מלחמה זרה ונתמוך במצב הנועד לכישלון שוב ושוב – זהו מבנה רע.

המצב לא משתנה לעולם. בקרוב תידרש מלחמה חדשה.

נסתכל על המתרחש בקונטקסט היסטורי. המערב המתרחב השאיר מאחוריו את הטכנולוגיה שלו במדינות בהן השליט בעבר את הקולוניאליזם, תושביהן כעת מתרבים בקצב פאנטי ורוצים את כל המותרות של חיי העולם הראשון בעולם שלא מסוגל לתמוך בכך. אנרגיה, מים, אוכל ומקום הם כולם באספקה מעטה. מלחמת העולם השלישית לא תהיה בין האירופאים לבין עצמם, אלא מדינות העולם הראשון נגד העולם השלישי הגווע שפתאום איבד את חלומותיו.

והמנהיגים שלנו? הימין אובססיבי עם הנצרות האוונגליסטית , שחושקת מעבר לדברים אחרים להביא עלינו מלחמה סופית, שתסמל את בואו של הארמגדון והאקסטזה, כשפועל יוצא מזאת היא ה - "עלייה השמים" כשכולנו נעבור באופן קסום לגן עדן. השמאל תלוי בתמיכה יהודית, והתמיכה היהודית דמוגרפית (אולם לא כל האנשים) מעדיפה את ישראל. שתי הקבוצות האלה הן אובדניות.

המצב לא יסתיים טוב עבור היהודים. כפי שקרה בשנות השלושים של המאה העשרים בגרמניה, המניפולציה הנֶפּוֹטִיסְטִית שלהם של העיתונאות, התרבות והתעשיות המסוימות תובחן, כמו גם התמיכה שלהם בפעילויות פוליטיות הפוגעות באוכלוסיות המקומיות. ככל שהמערב מתקרב למלחמת עולם שלישית, תהיה מספיק אשמה ליהודים לחלוק.

לפני שהמאמר הזה יחשב כעוד מאמר אנטישמי מעייף, שימו לב שאותו גורל מחכה לנוצרים האוונגליסטים. הנוצרים חוו רדיפות כל פעם שהחיפוש שלהם אחר מה ש-"נכון מוסרי" להחלפת המציאות הביא אבדון על האוכלוסיות הסובבות. כמה מלחמות אירופאיות עקובות מדם היו מתקיימות ללא תסיסה נוצרית? הנאצים רדפו את עדיי יהוה ואוונגליסטים אחרים; זה יקרה שוב כתוצאה משיתוף פעולה יהודי-נוצרי שמאלני-ימני ממית אסון.

הבלאגן הזה אינו ללא פתרונות. זה הגיוני כי ישראל קיימת כדי שיהודים יתקיימו, כאדמה – "מקום משלנו" – היא הכרחית לתרבות. ישראל, למרות זאת, חייבת להודות כי הממשלה שלה מוכרחת להיות צורה של נאציונל סוציאליזם (נאציזם) כדי שהיא שתשרוד, בכך שהיא תשים במקום ראשון את תרבותה ותרחיק ממנה את כל הזרים, כולל את כל המוסלמים. "סובלנות" הינה אשלייה. ישראל חייבת לעמוד בשם עצמה.

באותו אופן, ארצות הברית גם צריכה לעמוד על שלה. זה בסדר והוגן בשבילנו להגן על כל לאום הנפגע על ידי מתקפה שלא קדמה לה פרובוקציה, כך ששום לאום לא יפלוש לישראל וישראל לא תפלוש ללבנון, אבל המדיניות שלנו לא יכולה להיות רק חד צדדית. אנחנו חייבים לחשוף את הלובי הימני רדיקאלי נוצרי אשר משתף פעולה עם הלובי השמאלני רדיקאלי היהודי. דת צריכה להשאר בחירה אישית ולא מדיניות לאומית.

למזלנו השינויים הללו הם מאוד אפשריים בהינתן הבלאגן שיכול בקלות לפרוץ בכל רגע. כנלמד מן ההיסטוריה, ישראל תנסה לנקות אזור גבול של שלושים עד חמישים מיילים על ידי השמדת כל ישוב איסלמי; הם יצליחו עד נקודה מסויימת ואז, לאחר שיוכיחו הצהרות קיצוניות של כמה מנהיגים איסלמים כנכונות, הם ישניאו על עצמם את האוכלוסיה המוסלמית המתונה פוליטית, עד לנקודה שבה גברים צעירים עם AK-47 וטילי נ"ט יפתחו במתקפת נגד. אבדות ערביות יהיו כבדות, אבל האבדות הישראלית יצטברו והם יסוגו.

המצב היה יכול להיות הרבה פחות בעייתי אילולא הפלישות האמריקאיות המתמשכות לעירק ואפגניסטן. כאשר את הפלישה העיראקית רבים רואים כמונעת על ידי רצונות ישראליים – אחרי הכל, האמריקנים עדיין לא בטוחים אם הם תקפו על מנת להפסיק את הטרוריזם, לעצור את הנשקים להשמדה המונית, ליצור דמוקרטיה, לאסור את השימוש סמים או בשביל הורדת מחירי הדלק. המלחמה בעירק ממשיכה באופן גרוע, כמו כל כיבוש ללא מנהיגות החלטית, ללא ניצחון באופק והלחץ רק גובר בתוך החבית אבק השריפה שלנו.

מה שיקצין את הפיצוץ הזה הוא ההתקדמות הכללית של הטכנולוגיה. העולם השלישי היות שהוא פעיל טכנולוגית חלקית, דורש יותר נפט ומשאבים; העולם הראשון שופע במבקרים וחווה אי יציבות כלכלית משל עצמו, כאשר הוא מותקף על ידי הכלכלות החדשות. שפל בסגנון שנת 1929 בעולם הראשון (שצפוי לקרות) בצירוף עם תנאים סביבתיים היוצרים מתח כלכלי נוסף, בנוסף לעודף האוכלוסיה של העולם השלישי אשר תלוי בטכנולוגיה ובסיוע זר, יכול להתחיל את מלחמת העולם השלישית שלנו.

היתרון במלחמת עולם שלישית הוא וויסות האוכלוסיה. במערב, אנשים חסרי תועלת יִרְאָו כנטל שהם וינתן להם רובה וכרטיס בכיוון אחד לחזית; בעולם השלישי, לא מלחמה עצמה, אלא מחלות ורעב ישימו סוף לאוכלוסיות העודפות. כל מיני מוסדות מערביים - שדולות יהודיות-נוצריות רדיקאליות, שליטת תקשורת ההמונים על ציבור הבוחרים, מדיניות עזרה בינלאומית – יהיו פתוחים לביקורות משמיצות. שינוי יוכל להיווצר.

מנהיגינו יודעים זאת ולכן הם מחפשים למזער את החשיבות של האירועים בישראל ולבנון בתקווה שלא לפוצץ את החבית. הם יודעים כי מתקפה ישירה על האיסלאם תעורר תגובה, ומקווים לעבוד על המוסלמים על מנת שאלה יתקיפו ראשונים, כך שהציר המערבי-ישראלי יוכל לטעון כי הוא הצד הפגוע, לקרוא להאשמות של רצח עם היטלריאני ואז לפצוח במתקפת-נגד עם מטרות רצח-תרבות. תודות להמון הבוחר לפי מה שהוא רואה בטלויזיה אשר מגרה את רגשותיהם, ייתכן והם יצליחו באמת.

המצב ישתנה, אך יוותר כְּמוֹת שהוא, ומלחמות עתידיות יחכו.

07.08.2006