הטעות הבסיסית
Home

הטעות הבסיסית

אילו היית חייזר מהחלל החיצון התר את היקום, קרוב לוודאי שהיית לומד שמרבית המינים מפשלים באותן הדרכים. למעשה, כאשר אתה מנתח את מה שקורה, קיימת רק דרך בסיסית אחת בה כל צורת חיים יכולה לפשל. מה שעושה בעלי חיים (כולל אלו בעלי כושר החישה) ייחודיים הוא שהם בעלי תודעה שבה הם משתמשים כדי לחזות כיצד עולמם יגיב כלפיהם. לאור זאת יש רק טעות אחת, והיא להעריך שלא כהלכה את העולם סביבך, הכוללת את הטעות של להשלות את עצמך באשר לטבעו האמיתי.

רוב המינים שמפשלים והורסים את עצמם, לפי הנוסע החוצני שלנו, עושים זאת על ידי תפישת רושם כוזב של המציאות. אם הינך סבור שחיה פראית לא תתקוף אותך אם תאחז לפניה באבן בוהקת והיא עושה זאת בכל אופן, אתה כושל כפרט. אך אם אתה, עם כל בני מינך האחרים בונים חברה ומסכימים שמשהו הוא אמיתי והוא אינו כזה, אתם מסתכנים בהשמדת כל החברה כי היא בחלקה מבוססת על טעות. כפי הנראה, חייזר מן החלל החיצון חזה בשרידים של שפע של מינים אשר פישלו, ומראה רובם לא יפתיע אותך : כוכבי לכת מזוהמים המצולקים בידי פיצוצים גרעיניים.

על כוכב לכת ארץ, יש לנו כעת ניסיון רב עם טעות בסיסית זו אבל לפי שעה עדיין לא התווינו אותו למסקנה. הווה אומר שאנו יכולים לבחור להציל את ישבננו העלובים עכשיו או להמשיך לצעוד בשמחה במורד הנתיב של ההתנגדות הפחותה ביותר עד אשר גם כוכבינו יהיה לעיי הריסות אפורות. הסיבה שהנתיב של ההתנגדות הפחותה ביותר הוא ההרסני נעוצה בכך שבחברה שבה האשליה נתפשת כעובדה, תדרש עבודה רבה כדי לשכנע אנשים לומר שהמלך כלל לא לובש בגדים ושעלינו לנסות דרך אחרת. אנשים לא אוהבים לעבור מדרך חיים קלה לקשה יותר, במיוחד אם ההשלכות של אותה דרך חיים קלה - הרס טוטאלי - הם מעבר להבנתם. (והָבָה נהייה כנים : כל בני האדם חוץ מכמה בודדים לא מסוגלים לחשוב מעבר למשכורת הבאה שלו או שלה, שלא לדבר על חשיבה על העתיד בקנה מידה של מילניום!)

כעת כבר מעטים מאיתנו ראו את הטעות. אך מפני שבילינו את חיינו באשליה זו במשך זמן כה רב, חסרות לנו המילים לתאר אותה ואנו נותרים בניסיון להציג לאנשים סיבות מסובכות, כאשר אלו המתנגדים לנו משתמשים בקונספטים פשוטים ואידיוטיים שנשמעים טוב ועקב זאת מתקבלים. זה גרוע מספיק שההיגיון שלהם עובד בטווח הקצר, לעומת הזמן הממושך יותר שלוקח לראות מדוע ההיגיון שלנו נעלה יותר. דמיינו שאתם מנסים להסביר מהם צבעים לאדם עיוור - זה בערך כמו להסביר מציאות מהי לאדם החי באשליות. למרות כל זאת,עם כל יום שעובר יותר אנשים רואים את האמת.

כפי שניתן לדמיין, הטעות הבסיסית אינה נחלתם הבלעדית של קווים פוליטיים מסויימים . היא פופולרית בקרב הדמוקרטים באותה מידה כמו בקרב הרפובליקנים, היא נמצאת בכזו רמה בסיסית של ההנחות שלנו לגבי המציאות, שכל אחד השם פעמיו לכבוש אותה, במהירות מוצא את עצמו או את עצמה מתאר אותה במילים ובקונספטים בהם אנו משתמשים על מנת לתמוך באשליה שלנו. מסיבה זו, רוב הנסיונות לכבוש אותה נכשלים באופן נוראי. דרך אחת בה מתוארת טעות בסיסית זו היא "רֶלָטִיבִיזְם", אחרת היא "פלורליזם" ועוד אחת היא "אינדיבידואליזם"; למונחים שמאלניים אלה קיימים בני זוג בצד השמרני, דייהנו "חירות", "הזדמנות" ו - "יוזמה חופשית". משמעות כל המילים האלה היא זהה, כאשר נבחן כיצד הן מתהוות כרעיונות לאורך תקופה של אלף שנים.

רֶלָטִיבִיזְם הוא שם מצחיק מפני שזה הוא ניסיון להעניק אופי פוליטי ל - "תגלית" מדעית. רק חמש עשרה עד עשרים אלף שנים אחרי שהאריים ההודים העתיקים כתבו ספר הנקרא המהבהרטה אשר בו הם תיארו, בין יתר הדברים, את ההסבר עבור שגיאת התצפית המוכרת לנו כעת כ - "יחסיות" העלה המדע דּוֹקְטְרִינָה פשטנית של אותו הדבר וביטא אותה בסמלים מתמטיים פשוטים. אלה שרצו להשיג כוח פוליטי ראו בכך את הזדמנותם. הם תיארו את כל החברה עד לאותה נקודה כעדר שמרני בור ויצרו רעיון "חדש", הנקרא "רֶלָטִיבִיזְם". רֶלָטִיבִיזְם מצהיר בקיצור שהפרט יודע רק מה שהוא או היא חוו, וזה אמיתי עבורם ככל מציאות, לכן כאשר אנו עושים החלטות המערבות פרטים אלו, עלינו להתחשב במה שנמצא בתוך ראשיהם כדבר מה שהינו ריאלי כמו המציאות אשר אותה כולנו חולקים.

כאשר נסתכל על זאת בדרך זו, רלטיביזם כמובן נחשף כמרמה שהוא הינו. אם נמשיך באותו כיוון מחשבתי, ניתן לראות שרלטיביזם הוא ביסודו הדוקטרינה שכל אחד מאיתנו יכול להאמין במה שהוא רוצה,ללא התמודדות עם טפיחת המציאות על פניו, אֵי פַּעַם. בסופו של דבר, התמודדות עם המציאות נעשית לא חוקית על פי הדוקטרינה של היחסיות, למרות שהמציאות תמיד הינה עקבית עבור כולנו במידה שווה. אפילו קריאה לרלטיביזם רעיון "חדש" מסתבכת עם המציאות, שכן הרעיון של רלטיביזם היה בסביבה במשך זמן רב, אבל בעבר הוא נקרא בשם אחר : "טירוף". הזמן בו אנו חיים כעת אינו בריא כמובן, לכן לטעון שבריאות מתקיימת היא כמו לומר שהמלך הוא עירום כליל כאשר העיתונים אומרים שהוא לא.

רלטיביזם קושר עם מרקסיזם ומחלות אחרות המשויכות למקומות נחשלים כמו רוסיה (אשר במשך מֵאָה אחת הפכה מאחת ממדינות העולם המובילות למדינת עולם שלישי מרוששת, היכן שזנות נחשבת כאופציית קריירה נחשקת), לכן אלו שקידמו את הרלטיביזם בחרו מילה חדשה : פְּלוּרָלִיזְם. פְּלוּרָלִיזְם הוא ניסוח מחדש של הרלטיביזם על מנת לכלול בו "תרבות", כאשר הכוונה היא באופן טבעי לכל תרבות מִבִּלְעֲדֵי זו הנתפשת כתרבות השמרנית הדומיננטית, שריד מן הזמן בו אמריקה הייתה מדינה בסגנון אירופאי, כמו רוסיה. בפלורליזם, גם אין שום מציאות ברורה, אבל המציאות שלך תלויה בתרבותך. אם בתרבותך השמיים הם ירוקים והדשא הוא כחול, הדבר הוא אמיתי ככל תפישה אחרת. כמובן, שבתוך תרבויות פלורליסטיות, אתה גם רשאי להחזיק במציאות רלטיביסטית משלך.

כל משחק המילים המופרז הזה מסתיר אמת פשוטה : אנשים בריאים אוהבים את המציאות,בעוד אלה אשר פוחדים שהם אינם בריאים (בדרך כלל מפני שהם חסרי בטחון בעצמם) שונאים אנשים בריאים ועקב כך הם החליטו לרמוס את המציאות ולהחליפה בתשוקותיהם האישיות. מצב זה לא שונה בהרבה מיענים הטומנים את ראשיהם בחול או ממכורים לסמים המעדיפים להשאר ממוסטלים. חסרי הבטחון העצמי החליטו כקבוצה, שהם רוצים "חירות" כפרטים, אך הדרך היחידה שהיחיד משיג "חירות" לביצוע דברים לא בריאים היא על ידי טשטוש הקו בין הריאלי ללא ריאלי, כי רוב הדברים הלא בריאים מבוססים על הנחות לא ריאליות. כאשר נפטרים מהמציאות, ניתן לטעון שמשהו לא בריא הוא בסדר כשם שמשהו שהינו בריא.

בוודאי על ידי הסכמה להעדר המציאות הזו נאבד המון. ראשית, נאבדת היכולת להשיג גדולה, מכיוון שאין שום סטנדרט אובייקטיבי אשר לפיו גדולה יכולה להימדד. שנית, נאבדת היכולת להבין את המציאות, ובכך להגיב לאסון. לבסוף, נוצרת אווירה חברתית היכן שהתעלות משכמך ומעלה ושיפור עצמי מעבר לנורמה היא חשודה, מפני שאם תשיג בריאות, אתה עלול לנסות לכפות את המציאות על אנשים אחרים ובכך לחשוף את הליקויים שלהם עצמם. לסיכום מה שנוצר על ידי תהליך זה היא חברה המכורה ל- אי-ריאליות. אנו קוראים לזאת "אינדיבידואליזם", כי שיטה זו מציבה את התשוקות של הפרט מעל למציאות קולקטיבית. המציאות אינה קיימת עוד, ישנם רק הרצונות של הפרט.

כל חברה שצעדה בנתיב זה, והיו רבות, התפוררה והשאירה מאחוריה רק שבריר של עצמה, אפילו אם אנשיה גדלו במספרם. רוב החורבות המרוששות ברחבי העולם הן שאריות של תרבויות אדירות, או מה שנותר מהן לאחר שעבדים מפילים מכס המלכות את האדונים ומכריזים על המציאות כמבוטלת ובכך יוצרים חברה שלא יכולה אפילו לתכנן רחוק מספיק על מנת לדאוג למתקני ביוב היגיינים, מספיק מזון ומקלט או לימודים גבוהים. זוהי התוצאה בת אלף השנים של הרלטיביזם, אבל אלו הדורשים רלטיביזם לעולם לא חושבים עד כדי כך רחוק. הם רק חושבים על עצמם ועל עד כמה הם מפחדים מהמציאות.

קיים מימד נוסף המקשה לדרוש את המציאות, שהוא היות רבים מאיתנו נחמדים. אנחנו לא רוצים לגרום לאנשים אחרים להרגיש לא בנוח, או להצביע על חולשותיהם. לכן כאשר הם מבהירים שעבורם, הכרה במציאות מהווה חולשה, אנחנו בשקט ממשיכים להעמיד פנים שהמציאות אינה קיימת. רק כעבור דור אחד מאוחר יותר אנו מגיעים להבנה שילדינו היו צריכים לראות שהמציאות קיימת, ובמקום ללמד אותם זאת, הראנו להם רק אי-ריאליות, כך נגזרה עליהם התחלה בחיים של עשיית מספר בחירות לא בריאות אשר אותן הם אפילו לא יתחילו להבין חלקית במשך עשורים. הם יבלו את חייהם המבוגרים בניסיון להבין את אשר עשו. האם לא כך גורסת המימרה הנושנה, "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות" ?

החייזרים מן החלל החיצון, כאשר הם רואים הכחשה של המציאות, נדים בראשם בחוכמה ונעים הלאה לכוכב לכת אחר. הנוסעים הקוסמיים ההיפותטיים שלנו הגיעו לשלב זה בחיים באמצעות תשומת לב למציאות, לא במציאת דרכים לתרץ אותה עבור צורכיהם. אולי כוכביהם שלהם ניצלו ברגע האחרון מלפיתות האשליה, והם למדו, או אולי הם היו פשוט נבונים יותר, אבל כעת אין שום ספק בשכלם שנטישת המציאות, לא משנה עם איזה "כוונות טובות", היא להתחיל את הצעדה במורד הנתיב לאבדון בלתי נמנע. אולי החברה שלנו תלמד זאת לפני שיהיה מאוחר מידי.

21 באפריל, 2007

Our gratitude to Embalming Sand for this translation.


Slashdot This! Bookmark on Windows Live! Bookmark on Newsvine! Bookmark on Reddit! Bookmark on Magnolia! Bookmark on Facebook!

Copyright © 1988-2010 mock Him productions